ייפוי כוח מתמשך הינו כלי משפטי, חלופה לאפוטרופסות, המאפשר לאדם להחליט בעצמו מי יקבל החלטות בענייניו במידה ויאבד את כשירותו, בניגוד להליך של מינוי לאפוטרופסות בו בית המשפט מחליט מי יטפל באדם כאשר הוא מאבד את כשירותו.

האדם שחתם על ייפוי כוח נקרא – הממנה.

ייפוי הכוח המתמשך  יכול להתייחס לענייניו האישיים של האדם לרבות עניינים רפואיים, ענייני רכוש והכל בהתאם לרצונו של הממנה.

רק בעלי כשירות רשאים לחתום על יפוי כוח מתמשך, חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות תשכ"ב 1962 מציין  כי 'בעל כשירות' הוא מי שמסוגל להבין את המשמעות של ייפוי כוח מתמשך, לרבות אדם עם מוגבלות שמבין את המשמעות לאחר שנעשו ההתאמות כאמור בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998.

את יפוי הכוח המתמשך יש לערוך על גבי טופס ייעודי בפני וע"י  עורך הדין המוסמך לכך ושאין לו עניין אישי ביפוי הכוח.

בשונה מקביעת אפוטרופסות , יפוי כוח מתמשך מאפשר לממנה להנחות את מיופה הכוח כיצד לפעול ונותן לאדם יכולת לקבל החלטות מבעוד מועד, מה לעשות במצב של נבצרות.

במסגרת יפוי הכוח ניתן להנחות את מיופה הכוח ע"י הנחיות מקדימות באשר לאופן ותוכן ההחלטות שידרשו לקבל בעתיד.

האדם שהוסמך לפעול על בסיס ייפוי הכוח נקרא – מיופה הכוח.

מיופה הכוח הינו איש אמון של הממנה. ככלל, כל אדם בגיר כשיר (לא תאגיד או נציג של תאגיד)  רשאי לכהן כמיופה כוח ,למעט סייגים המוזכרים בחוק, כגון  אדם שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים, או שנקבע כלקוח מוגבל ע"י בנק ישראל ועוד הגבלות המוזכרות בחוק.

חובתו של מיופה הכוח לפעול בהתאם להוראות הממנה והוראות החוק , ישנם מקרים בהם מחויב מיופה הכוח לבקש אישור בית המשפט טרם פעולה גם אם היא בהתאם להוראות הממנה.

הממנה רשאי לקבוע  מיודע אשר הינו אדם אחר (מלבד המיופה) אשר אליו מדווח מיופה הכוח אודות פעולות בהתאם להנחיות הממנה.

הממנה ראשי לקבוע שעל מיופה הכוח לדווח לאפוטרופוס הכללי על פעולותיו.

ברוב המקרים יפוי כוח מתמשך הינה פתרון מועיל וזול יותר מאשר הליך משפטי של מינוי אפוטרופסות.